קו סאמוי היא אי גמיש. אפשר לעשות אותה בארבעה ימים ולצאת מרוצים, ואפשר להישאר בה שבועיים בלי להשתעמם — הכל תלוי בשאלה אם אתם באים לראות או באים לנוח.

המינימום: ארבעה לילות

ארבעה לילות מאפשרים יום סיור סביב האי, יום שייט אחד, ושני ימי חוף ומנוחה. זה מספיק כדי להרגיש את המקום ולא לרוץ.

אם יש לכם פחות מזה, שווה לשקול אם המעבר לקו סאמוי משתלם בכלל — הטיסה יקרה יחסית, והיום הראשון והאחרון תמיד מתקצרים.

חמישה עד שבעה לילות — הטווח שאנחנו ממליצים עליו

זו הכמות שמאפשרת לעשות את האי כמו שצריך:

היום הזה חשוב יותר משנדמה. אחרי יום שייט ויום סיור, יום אחד שבו לא קמים לשום דבר הוא בדרך כלל היום שנשאר בזיכרון.

שבעה לילות ומעלה

בכמות הזו אפשר להוסיף שכבה נוספת: לינה של יומיים או שלושה בקופנגן בתוך השהות, טיול לקו טאו לצוללנים, או פשוט להאט ולעשות פחות. הרבה זוגות ומשפחות בוחרים דווקא בהאטה — ושוהים באזור אחד בלי לזוז.

מי ששוקל שהות ארוכה במיוחד — עשרה ימים ומעלה — שווה לשקול חלוקה בין שני אזורים באי, למשל צ'אוונג (Chaweng) או לאמאי (Lamai) בהתחלה ואז מעבר לריזורט שקט בצפון או במערב.

הטעות הנפוצה

הטעות היא לא מספר הימים אלא מספר היעדים. אנחנו רואים מסלולים של שבועיים שכוללים בנגקוק, קו סאמוי, קופנגן וקו טאו — וכל אחד מקבל שניים או שלושה לילות. בפועל, כל מעבר לוקח חצי יום בין צ'ק אאוט, נסיעה, מעבורת וצ'ק אין, ונשארים עם יום וחצי אמיתי בכל מקום.

עדיף שני יעדים בעומק משלושה בריצה.

איך קו סאמוי משתלבת במסלול

זמני הטיסות והמעבורות המלאים נמצאים במפת תאילנד ודרכי ההגעה.

ההמלצה שלנו לקו סאמוי

אם יש לכם שבועיים בתאילנד עם בנגקוק בפנים — שישה לילות בקו סאמוי הם השקעה נכונה. אם אתם מתכננים לשלב גם קופנגן, ארבעה בקו סאמוי ושלושה בקופנגן עובדים יפה. אנחנו סוגרים את המלונות בכל אי ובונים סביבם את חלוקת הימים. ספרו לנו כמה ימים יש לכם ולאן עוד אתם חושבים לנסוע, ונבנה מסלול שכל יום בו מנוצל נכון.