בקו ליפה יש חישוב פשוט שכדאי לעשות לפני הכל: ההגעה והיציאה לוקחות כחצי יום כל אחת. זה אומר שחופשה קצרה מדי כאן היא בעיקר הפלגות.

המינימום: ארבעה לילות

ארבעה לילות נותנים שלושה ימים מלאים באי — מספיק ליום שנורקלינג, יום בקו אדנג (Koh Adang) ובתצפית, ויום חוף.

שלושה לילות אפשריים בדוחק, אבל אז יום ההגעה ויום היציאה נבלעים כמעט לגמרי.

חמישה עד שישה לילות — ההמלצה שלנו

זו הכמות שמצדיקה את הדרך:

ומי שמנסה למלא כל יום בפעילות מפספס את העניין — קו ליפה נבנה לקצב איטי.

מתי כדאי לנסוע

וזו הנקודה החשובה ביותר במאמר הזה.

למה עונת הגשמים כאן שונה

זה החלק שחשוב לנו להגיד בכנות. בעונה הזו הים באזור סוער, והתחבורה לאי מצטמצמת מאוד:

המחירים בתקופה הזו נמוכים משמעותית, וזה מפתה. אבל בקו ליפה, בניגוד ליעדים אחרים — אנחנו פשוט לא ממליצים.

איך זה מסתדר עם החופשות בארץ

איך קו ליפה משתלב במסלול

את זמני השייט אפשר לראות במפת תאילנד ודרכי ההגעה שלנו.

ההמלצה שלנו לקו ליפה

חמישה לילות בין דצמבר למרץ, כחלק ממסלול שכולל את פוקט או את קראבי, ועם לילה ביבשה לפני הטיסה הביתה. אנחנו סוגרים את המלון ואת ההגעה ובונים סביבם את שאר המסלול. ספרו לנו כמה ימים יש לכם ומתי אתם נוסעים, ונבנה מסלול שכל יום בו נחשב.